בעלי שיח נפרדו מהבחור היקר שלמה אפרתי ז"ל

עם מלאת 30 יום לפטירתו של הבחור שלומי אפרתי ז"ל שנפטר לאחר מחלה קצרה, התכנסו חבריו יחד עם אנשי הצוות בעלי שיח – לערב של חיזוק וזיכרון לעילוי נשמתו.

החברים מהדירה, המדריכים והצוות – וכל מי שהכיר את שלוימי בחייו – מתקשים להיפרד ולהכיל את הידיעה המעציבה כי הבחור החביב שלוימי ז"ל איננו איתנו עוד.

שלומי נולד בי"א בכסליו תשמ"ח בעיה"ק ירושלים להוריו החשובים, אביו הגאון רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט"א, ראש ביהמ"ד להלכה בהתיישבות "אמונת איש" ורב קהילת ארזי הבירה ואמו הרבנית תחי'. בבית גדול זה גדל והתחנך והוריו המסורים עשו ככל יכולתם להיטיב עימו ברוח ובגשם מיום לידתו ועד רגעיו האחרונים.

במהלך ערב הזיכרון, יחד עם בני המשפחה הועלו זיכרונות ונקודות אור מחייו של שלוימי.

הועלה על נס דיקדוקו בקיום מצוות הנחת התפילין, כאשר בכל מצב בו היה לא עבר יום שלא הקפיד על הנחת תפילין. לפני זמן מה עמד ליסוע מחוץ לעיר ושלוימי ז"ל לא הסכים לצאת לדרך לפני שהיה ברור שיספיק לחזור לביתו קודם השקיעה כדי שיוכל להניח תפילין. וגם אביו הגאון שליט"א ספר שבימיו האחרונים בשכבו על ערש דווי ובקושי היה לו כח לדבר – התעורר קודם השקיעה ושאל אם אפשר עדיין להניח תפילין.

שלוימי ז"ל היה אהוב על משפחתו וחבריו הרבים ואף הוא החזיר להם באהבתו אליהם.

המדריכים מספרים כי שלוימי הצטיין ביותר במידת הכרת הטוב , ולדוגמא: כאשר היה שב שלוימי מביקור בביתו אל דירתו ב"עלי שיח" – תמיד הקפיד להעביר את כל ה"מחמאות" שנהגה אימו למסור עבור צוות המדריכים בדירה ודאג תמיד שכולם ידעו על כך ולא יגרע חלקו של אף אחד.

בכל מצב השתדל להסתדר בכוחות עצמו ולא להיות נטל על אחרים, לא בקש אף עזרה, וגם בחולשתו הרבה בעת חליו השתדל לקום לבד ממיטתו.

הרב פרקל, מייסד ויו"ר "עלי שיח" שהכיר את שלוימי מתחילת דרכו ב"עלי שיח" ולאורך כל תקופת השנים הארוכה בהם שהה במסגרת עלי שיח, ציין את העזרה שהשתדל תמיד להגיש לאחרים בשמחה בהיותו אכפתי כלפי הזולת וסייע במאור פנים גם לכאלו שהיו במצבים קשים ממנו, כאלו שלא תמיד היה קל להיות בקרבתם.

המשתתפים קראו את סדר התהילים והאזכרה בהתעוררות רבה. ולאחר מכן נשא אביו הגאון דברי הספד, בתחילת דבריו הביא את המעשה שהיה עם הרמב"ן שאחד מתלמידיו נטה למות והוא נתן בידו פתק שע"י יוכל להגיע להיכלות הגבוהים ביותר, ובקשו שישאל בשמו שאלות שהיו לו על הנהגות האי עלמא, ולאחר זמן הגיע התלמיד לרבו הרמב"ן ואמר לו שכשמגיעים לעולם האמת אין שאלות…

עוד אמר כי דרך העולם היא שבן מספיד את אביו אולם גם כאשר אב מספיד את בנו צריך להיזהר שיהיה נספד כהלכה, אנו יודעים שהדין בעולם האמת הוא דין אמת, והאדם לא נתבע יותר מכפי כוחותיו, ואם אנו רואים ששלוימי נלקח מאיתנו לאחר שנזדכך ביסורים קשים הרי שעל כל בנהי החבורה – משפחתו ומכריו לפשפש במעשיהם. בדבריו בקש  משלמה ז"ל שכאשר יתאפשר לו – יעמוד לפני כסא הכבוד להמליץ טוב  על כל בני המשפחה וידידיו הרבים.

החברים נפרדו ממנו בדמעות, בדברים שכתבו לזכרו ובהתחזקות בברכת אשר יצר בכוונה לעילוי נשמתו.

ת.נ.צ.ב.ה